כתבת תחקיר

מצוקה נפשית בקרב בני נוער

יותר ויותר בני ובנות נוער חווים בעיות נפשיות בשנים האחרונות. עד כמה הקורונה השפיעה על מצבם הנפשי של בני הנוער? ומה הסיבה לכך שאחוז הגברים שסובלים ממצוקות נפשיות גבוה יותר מאחוז הבנות?

גם בנים בוכים בלילה?

לפי המרכז האמריקני לבריאות הנפש, פחות גברים המאובחנים עם הפרעה נפשית מקבלים טיפול. הנתונים האלו מעלים שאלה חשובה – האם גברים באמת סובלים פחות מהפרעות נפשיות? או שמא הם פשוט נוטים יותר להתעלם מהן ולא פונים לטיפול?

מתוך מחקרים רבים עולה כי גברים נוטים להפחית בחומרת הקושי של המצוקה שלהם.

עוד עולה כי הגברים מתייבשים ללכת לטיפול פסיכולוגי כי הם מרגישים שאסור להם להרגיש כאב בגלל הסטיגמה שזה לא גברי ואסור לגברים להראות חולשה.

שלי אונטרמן יועצת חטיבה עליונה בבית ספר הראל בנהריה וסטודנטית שנה אחרונה ללימודי פסיכותרפיה מסבירה את הנושא מניסיונה: "יש מחקר שראיתי שאומר שלגברים יש יותר נטייה להיכנס לדיכאון מנשים. ואחת הסיבות לכך היא שגברים לא משתפים, החלק התקשורתי הוא הרבה פחות מפותח אצל גברים. אז רואים את זה גם מחקרית שלגברים יש נטייה להיכנס לדיכאון יותר מנשים."

כדי להראות גם את הצד הגברי בסיפור שוחחנו עם מעיין בן נוער בכיתה ח (14) ושאלנו אותו מה דעתו על טיפול פסיכולוגי?.

הוא ענה :"אני חושב שטיפול פסיכולוגי זה דבר מאוד טוב, שמוכיח את עצמו, שהוא עוזר לאנשים, כי זה לפתוח את הכל עם בן אדם שהוא לא חלק מהחיים הפרטיים שלך, שאין לך מה לפחד ממנו, שאתה יכול לספר לו הכל והוא לא ישפוט אותך בשום דבר."

כשמעיין נשאל על מקרים של בני נוער שחווים קשיים נפשיים כמו חרדה דיכאון וכדומה. והאם לדעתו הנושא מדובר מספיק בחברה, בבתי הספר ועוד הוא ענה:

"אני מכיר אותם אבל פשוט הם מפחדים להגיד את זה, הם יכולים לרמוז , אבל הם לא מרגישים בנוח לשתף את מה שעובר עליהם. ולא הנושא לא מדובר בכלל לא, מרגיש לי שבבתי ספר לא מתייחסים לזה בכלל"

מעיין גם נשאל האם לדעתו גברים מתקשים לשתף על הקשיים הנפשיים שלהם יותר מנשים הוא ענה:

״כן,לדעתי כן, גברים בעיקר בנים בגיל ההתבגרות פחות יספרו או ידברו על הקשיים הנפשיים שלהם כי הם רוצים לשחק אותה ״גבריים" ליד הבנות ולהרשים אותן או שירגישו לא בנוח כי הסטיגמה היא שבנים לא מדברים על החלק הרגשי. הם לא יראו שהם נפגעו או שקשה להם הם יעדיפו להסתיר את זה ולהראות שהם חזקים וששום דבר לא מזיז להם או פוגע בהם.

איום הקורונה בקרב בני הנוער!

עוד אחד מהדברים שרצינו לדעת זה כמה השפיעה הקורונה על מצבם הנפשי של בני הנוער. שלי נשאלה גם על השפעת הקורונה על המצב הנפשי של בני נוער והיא ענתה כך:" אני יודעת שיש עלייה משמעותית במצבים נפשיים של בני נוער בעקבות הקורונה תחשבו להיות סגורים וצפונים בתוך הבית שלהם ללא קשרים חברתיים לראות את עצמם כל הזמן על המסך באיזו שהיא מראה שלא תמיד עשתה להם טוב. אנחנו רואים עלייה באחוז של נערים ונערות עם הפרעות אכילה . אז כן יש עלייה משמעותית. והיום אנחנו בעצם מקבלים את בני ובנות הנוער שנפגעו רגשית מהשפעות הקורונה.

על פי נתוני ארגון ה-OECD , אחד מכל תשעה ילדים מתמודד עם בעיות נפשיות בזמן שגרה. מגפת הקורונה, ששינתה את שגרת החיים המוכרת לנו, לא פסחה גם על האוכלוסיות הצעירות יותר והובילה לעלייה בשיעור הילדים ובני הנוער הסובלים ממצבים נפשיים שונים: מחקר מסוים שנערך באוניברסיטת תל אביב השנה מצא כי בני נוער דיווחו על יותר רגשות שליליים בעקבות התפרצות הנגיף בהשוואה לשנים 2017-2018. זאת ועוד, במחקר נוסף שבחן את ההתדרדרות הנפשית בתקופת הקורונה כרבע מההורים דיווחו על החמרה במצבם הנפשי של הילדים בזמני הסגרים. למעשה, לא מדובר רק בפגיעה ברווחה הנפשית, גם כמות הפניות לארגונים מקצועיים ומוקדי חירום העוסקים במצבים שונים בבריאות הנפש, עלתה מאז פרוץ המגפה. התופעות העיקריות היו התנהגות מסוכנת, מחשבות אובדניות, דיכאון קליני ופגיעה משמעותית בתפקוד היומיומי.

היי שומעים אותנו ?

לפי נתונים שאספנו מבני נוער בטווח הגילאים שלנו, גילינו שברוב הפעמים בני נוער לא מוצאים בבתי הספר או במוסדות החינוך ככתובת לעזרה ולשיתוף. רצינו לדעת למה בני נוער מתקשים לבוא ולשתף גורמים דווקא בבתי הספר שאחראיים על החינוך שלנו ועל ההתבגרות שלנו בתקופת השנים הכל כך מאתגרת הזאת.

שאלנו על כך את שלי :"אני חושבת שזה באמת עצם זה שאנחנו מחזיקים בחלק הלימודי. ושמה שאנחנו מייצגים באמת חלק שהוא נורא נורא מלחיץ. אז נורא קשה באמת לבוא ולשתף אנשים שהם חלק מהגורם של הלחץ חלק מאותם אנשים שהם מעוררים בי את הסטרס או את המחוייבות או את החלק המשמעתי. ולכן יותר קשה לבוא לשתף ולפתוח את הלב. בית ספר לאורך שנים נתפס כמשהו מסויים משהו משמעתי עם המון כללים וגבולות, ואני חושבת שבאמת משהו שאנחנו כצוות עוולים עליו מאוד זה התפיסה הזאת. ולצערי למרות כל התכניות שיש לנו בבתי הספר כל הרצון וכל המגוייסות של המורים עדיין בני נוער לא תמיד מצליחים לבוא ולראות בנו כתובת, ולעשות הפרדה בין החלק של הלמידה לחלק הרגשי. "

בהקשר זה היא גם הוסיפה מה בתי הספר מנסים לעשות כדי לשפר את המצב.

"בעקבות התפיסה הזאת הרבה פעמים אנחנו בבתי ספר משלבים תוכניות שהם בלתי פורמאליות, כדי לאפשר את השיח הזה. כדי להביא משהו שהוא אחר שהוא לא תחת הטייטל הזה של המסגרת הפורמלית. מתוך הקושי והמצוקה הזאת שלנו גם כצוות אנחנו רוצים להגיע תמיד לכמה שיותר אבל אנחנו לא תמיד מצליחים עם זה."

בסופו של דבר אנחנו צריכים לזכור שבריאות הנפש זה הסיפור של כולנו. וזה ממש בסדר לא להרגיש תמיד בסדר יש המון מוקדים לפנייה ולשיתוף אל תשארו עם זה לבד!

מוקדים לפנייה:

עמותת ערן מספר פלאפון : 1201

הד ספייס :https://www.headspace.org.il/eheadspace/