ההתמודדות של הנוער עם בעיות נפשיות

מתוך האתר לנוער פרוגי, ראיון עם ד"ר יעקב על מצבם הנפשי של בני נוער

גיל ההתבגרות הוא גיל לא פשוט שבו עוברים המון לחצים מכל צדדים שהם: מצד ההורים, המורים, הלימודים, החברים.

בני נוער המגעים לגיל זה עוברים הרבה בעיות נפשיות.

בשיחה עם ד"ר יעקב ראובן הוא מסביר על הגרומים וההשפעות לבעיה נפשית והדרך להתמודד איתם:

הגורם הראשון הוא מאפיינים מולדים, למשל אופי רגיש, ילד אשר רגיש מאוד, כל אירוע שקורה לו בחיים הוא יכול לחוות מזה טראומה

עוד מאפין מולד הוא לעשות דברים במהירות ללא חשיבה, דבר זה עלול לגרום לסיבוכים עם הסביבה ומכך גם לחוויות שליליות.

גם המגדר של בן/בת הנוער הוא מאפין מולד המשפיעה על הגרומים לבעיה נפשית, הנתונים מראים שבנים סובלים יותר מבנות מבעיה נפשית ואף מזיקים לעצמם יותר מבנות. גם הגיל הוא מאפין מולד שמשפיעה עלהים, המעבר מילדות לבגרות, שבו הם כבר לא ילדים אבל גם לא מספיק בוגרים כדי לקבל החלטות משמעותיות בעצמם ועדיין צריכים מסגרת שתכניס אותם לפוקס, ותמקד אותם בדברים.

הגורם השני הוא קשר עם המשפחה, עד כמה בן/בת הנוער קשור להורים ומחובר אליהם, מה שהוא מתפח בשנים הראשונות שלו כילד. קשר זה מהווה תחושת ביטחון וערך עצמי, שמאוד משתמעותיים להתפתחות של בני הנוער באישיות שלהם שתיהיה יציבה ובריאה. עוד מאפיין משפחתי הוא איך ההורים מגדלים את הילדים שלהם, והגבולות שהם מציבים לילדים שלהם. איך שההורים יתנהגו לילדים בילדות שלהם כך שהילדים יגדלו ההתנהגות שלהם תיהיה בהתאם להתנהגות שההורים שלהם יתנהגו אליהם בעבר, למשל הורה שאראה חיבה כלפי ילדו כך הילד יגדל וגם התנהג באותו חיבה שההורים שלו התנהגו אליו שהיה קטן. או הורה שיפגין באלימות כלפי הילד שלו כך הילד יגדל וגם הוא יהיה אלים ויגיב באלימות לדברים.

הגורם השלישי הוא הסביבה שבני הנוער נמצאים בה, למשל הסביבה החברתית שלהם. בתקופת גיל ההתבגרות הרצון של בני הנוער להתרחק מההורים, ולעצב לעצמם אישיות עצמאית וכך הם משתייכים לקבוצה חברתית שנותנת להם הגנה ותמיכה. כמו ההתנהגות של ההורים כלפי הילדים שלהם כך גם ההתנהגות של הסביבה החברתית שלהם משפיעה עליהם.

כאשר נער/ה נמצא/ת בסביבה חבריתית מדורדרת כך גם הבן/בת נוער הידרדר יחד עם החברה הסובבה אותו, למרות שיכול להיות שאותו בן/בת נוער לא באמת רוצה את זה וזה גורם לו להרגשה רעה, בחילות, התקפי חרדה ועוד. והוא/היא עשה/ת את זה רק מתוך לחץ חברתי.

איך אפשר לדעת אם אני סובלת מדיכאון?

לדיכאון יש הרבה סימנים אשר יכולים להדליק דגל אדום אצל הקרובים של אותו בן אדם ולהבין שמשהו לא בסדר אצלו, ומכך להבין שצריך לפנות לגורמים מוסמכים ולקבל לעזרה נפשית.

כמו: מצב רוח משתנה, חוסר עניין בפעילויות יום יומיום בעיקר אם קודם לכן היה עניין בהם, הפרעות אכילה עלייה או ירידה במשקל באופן מוגזם ולא בעקבות דיאטה. הפרעות בשניה: קושי להירדם, התעוררות באמצע הלילה, קושי לקום בבוקר, עייפות, קושי ריכוז, מחשבות על מוות או מחשבות אובדניות. אצל בנים תסמין לדיכאון יכול להיות גם רגיזות גבוה, תוקפניים והיפר אקטיביים יותר ממה שהם צריכים להיות.

לא צריך שכל התסמנים יופיעו כדי ללכת ולקבל עזרה.

כיצד ניתן לטפל בזה?

כדי לטפל בנפש אפשר ללכת לפסיכולוג פרטי, שזה עולה כסף. אם יש בעיה עם הכסף אפשר ללכת לקופת החולים ומשם לקבל עזרה. אם מפחדים לפנות שאנשים מוסמכים כאלה אפשר ללכת לרופא המשפחה (רופא שאתם כבר מכירים) אשר ימליץ לכם על דברים אחרים המתאימים לכם. אם גם זה מפחיד אותכם רצוי אף לפנות לקווי מצוקה. ואפילו לשתף את הקרובים

הפחד לשתף אנשים

שיתוף עם מה שקורה לך הוא חלק מאוד חשוב בבריאות הנפש. אבל הסביבה שאנו נמצאים בה היום לא מעודדת את זה וגורמת לשיתוף להראות דבר רע. דבר זה בא לידי ביטוי בעיקר בבנים שמצפים מהם להיות קשוחים וחזקים. רגש כזה מפתחים בבית, כאשר ילד גודל בבית רגשי , כאשר הילד מתבגר יהיה לו יותר קל לפתח את הרגשות שלו ולדבר עליהם. לתקשורות יכולה להיות השפעה רבה על נושא זה. בשנים האחרונות חל שיניו בפתיחות לחשוף את הרגשות שלנו, והרבה בזכות התוכניות ראליטי, לפני 20 שני לא היו רואים על מסך גבר רגיש אשר משתף את הרגשות שלו ומדבר על החולשות שלו ככה מול המצלמה אבל עכשיו זה כבר לא כך. בנוסף הרבה מפורסמים שמשתפים על חוויות אישיות הם מודל לחיקוי אצל הנוער ובכך נותנים להם ביטחון לשתף.

בריאות הנפש בתקופת הקורונה

תקופת הקורונה גם גרמה לבעיות נפשיות לא רק אצל בני נוער, וגרם לפניות הטיפולים לגדול.

אשר לשאר לפני הקורונה שגם אז היה לבני נוער בעיות נפשיות, ואז הגיע הקורונה ואף הגדילה את הפחדים שלהם וגרמה למצב נפשי להדרדר יותר ממה שהוא היה לפני. הגיל אצל בני נוער מחייב שתיהיה להם שיגרת חיים יציבה וקבועה, ושידעו מה מצפה להם. כל אלה השתבשו אצל בני נוער בתקופת הקורונה, כאשר הם כבר תקופה ארוכה בלי שיגרה. דבר זה יכול לגרום להם לערער על החיים שלהם ולדרדור במצב הנפשי שלהם. גם הזמן הרב שמבילים בבית, והריחוק החברתי מכל החברים. מה שגרם ליתר זמן עם ההורים ואפילו ליותר ריבים איתם. כל אלה כנראה מה שגרם בקורונה להמצב הנשפי להדרדר ולפניית עזרה גם לעלות.